חזרה למקור: לפגוש את מי שאני מתחת לכל מה שלמדתי להיות
יש שעה בבוקר, או בערב, שבה העולם נרגע. אנחנו עומדים ליד חלון, ובלי שום סיבה מרגישים משהו רך בפנים. משהו ותיק. כאילו נזכרנו במקום שהכרנו מזמן.
זה בעיניי "המקור". לא מקום רחוק ולא רעיון גבוה. זה ההרגשה הפשוטה של להיות אני, בלי להוכיח כלום.
בדרך אנחנו לומדים להתאים. אנחנו לובשים מסכות: החזק, המוצלח, זו שלא צריכה כלום, זה שתמיד בסדר. הן עזרו לנו לשרוד, ואנחנו מודים להן. אבל לפעמים המסכה נשארת גם כשכבר לא צריך אותה, וקשה להרגיש מי אנחנו.
וישנן גם השפעות שהגיעו אלינו מהדורות שלפנינו: כאבים, נאמנויות ופחדים שאינם בהכרח שלנו, ומסתירים מאיתנו את הקול הפנימי שלנו.
"חזרה למקור" עבורי היא
חזרה לאמת הפנימית
חזרה ללב ולאהבה
חזרה לאנרגיית הבריאה שקיימת בכולנו
חזרה לעצמי בלי המסכות
חזרה לעצמי בלי ההשפעות הבין־דוריות שמפריעות לי להרגיש מי אני
לכל אחד ואחת המקור נראה אחרת. אין דרך נכונה אחת.
מדיטציה קצרה: שלוש דקות של חזרה
- שבו או שכבו, ושימו יד על הלב.
- קחו נשימה איטית, ועם הנשיפה שחררו את הכתפיים.
- דמיינו שאתם מניחים לידכם, אחת אחת, את המסכות: המוצלח, החזק, המרצה.
- שאלו בפנים: "מי נשאר כשאין לי מה להוכיח?"
- הישארו עם התחושה, גם אם היא קטנה. אפשר לומר: "אני כאן."
- לפני שפוקחים עיניים, קחו נשימה אחרונה ותנו לה להגיע עד הלב.
אם המדיטציה נגעה בכם ותרצו ללכת איתה עוד צעד, אפשר לתאם שיחת היכרות.