לפגוש את עצמי: שלוש שאלות קטנות שאפשר לשאול כל בוקר
הרבה מאיתנו יודעים לענות על "מה שלומך?" בלי לחשוב. "בסדר, ברוך השם, עסוקים." ומתחת לתשובה הזאת יש עולם שלם שאיש לא שאל עליו, לפעמים גם אנחנו לא.
לפגוש את עצמי לא דורש רגע מיוחד, מקום מיוחד או ידע מיוחד. הוא מתחיל בהחלטה קטנה לעצור ולהקשיב. לא לנתח ולא לתקן, רק לשים לב.
אפשר להקשיב דרך הגוף: מתח בכתפיים, כבדות בחזה, נשימה שנתקעה. דרך התמקדות, שבה שואלים "מה אני מרגיש בגוף עכשיו?" ונותנים לתחושה זמן להתבטא. דרך מדיטציה שקטה. ודרך עבודה עם החלקים שבתוכי, כשאני מכיר מי מהם מדבר עכשיו.
מה שעולה יכול להיות רגש, דימוי, זיכרון או הקלה פתאומית. ולפעמים פשוט שקט. הכול שייך למפגש. אין מהירות נכונה.
תרגיל קצר: שלוש שאלות לבוקר
אפשר לעשות אותו במיטה, לפני שקמים, או עם הקפה הראשון. דקה אחת מספיקה.
- מה אני מרגיש/ה עכשיו? לא מה "צריך" להרגיש. מה באמת. מילה אחת מספיקה.
- איפה אני מרגיש/ה את זה בגוף? שימו יד על המקום.
- מה אני צריך/ה היום? מנוחה, קרבה, שקט, אומץ, מישהו שיקשיב.
- אין צורך לפתור כלום. לשאול זה כבר מפגש.
כשרוצים ללכת עם השאלות האלה לעומק, ליווי אישי יכול להיות מרחב שבו אפשר להקשיב בלי למהר. בזום או פנים אל פנים באלגרב.